מתוך מחברת המוטיבציה הנשית אני מלכה -
אני שרופה עליך מטורפת על הצורה שלך קרועה חולה מתה...
אהבה זה כואב, מה כואב, למות. אנחנו מחפשות אהבה טובה ואמיתית, חולמות על "אהבה בריאה", אבל איך נשיג אותה אם כל עולם המושגים שקשור אליה, חולה? מלמדים אותנו שאהבה דוקרת, לא שאהבה מלטפת. מדברים איתנו במונחים של קנאה, לא של פירגון. דווקא כשמדובר בנושא היחיד שמצדיק את קיומנו עלי אדמות, אנחנו משתמשות במונחי הרס במקום בבנייה, במילים מחלישות, באפס חשיבה חיובית.
כשאני רוצה משהו וזה לא קורה, אני מתגברת על האכזבה ובוחנת מה אני יכולה ללמוד ממה שקרה. אני מפנימה את הלקח וממשיכה הלאה. באהבה קורה בדיוק ההיפך: אין הסקת מסקנות מחושבת אלא מנעד רגשות פסיכי, שבו הלב נשבר לרסיסים, מתרסק, ורק חסר יעה שיאסוף את ערימת הזכוכיות המדממת שהפכנו להיות.
"עזה כמוות אהבה", אמר שלמה המלך החכם באדם, אך בואו נזכור שלאיש היו אלף נשים, ככה שאולי היה לו על מה להתבסס אבל הוא לא נשאר יותר מדי זמן במקום אחד כדי לבד
וק. רוב מערכות הנישואים נראות אותו דבר: גבר ואשה מתאהבים עד כלות, נכנסים לשגרה, מתחילים לריב, ממשיכים, משתעממים, ומחפשים ריגושים. למרות שחיי הנישואים של חלקם זה כישלון מוחלט בהתאמה הבינאישית, הם יחוו את הגירושים שלהם ככישלון ולא כמשוב להצלחה בהמשך חייהם.
המוח האנושי נשאב לכאב ולפחד, שני מנגנונים הישרדותיים ששומרים עלינו מצד אחד וכובלים אותנו משאר הצדדים. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורי מעשיות כגון: פרידה זה מוות; להיות לבד זה השטן; כל השווים נשואים; כולם בוגדים ...דפוסי המחשבה שלנו, על אהבה ועל החיים, התקבעו אי-שם בילדותנו והם מנהלים את חיינו. הם הבוסים שלנו, המפקדים, רק תנסי לסטות מהדרך והם ישגרו פקודה להחזיר אותך למקום הרגיל שלך.
כדי להיפטר מהרגל (ומחשבה שלילית היא חתיכת הרגל מגונה) צריך הרגל שיחליף אותו. המדע כבר הוכיח שדיבור עצמי חיובי יכול לשנות את החיווט החשמלי במוח שלנו, ולכן גם אם אין אופציה להחליף סביבת מגורים, בעל, אשה, ילדים (!), אפשר לשנות את הדפוסים בעזרת שינון מנטרות מעצימות.
ככל שאני אספר לעצמי שמגיעה לי אהבה גדולה וענקית כי אני מיוחדת וראויה לה, כך המוח שלי יתחיל להפנים שאני זקוקה לזוגיות ממקום של כבוד.
ככל שאספר לעצמי שיש זוגיות שבה לא נריב ולא נכעס ולא נשתוק, אלא נצחק ונתכרבל, כך המוח שלי יתקדם בדילוגים אל הגבר הנכון.
Commentaires